חשיפת יוזמת Duke Space, 'הבית הבינתחומי לכל דבר בחלל ב-Duke'
תאריך פרסום:מאת זלה הנסון
מהנדסים, סטודנטים לרפואה, אקולוגים, מדעני מדינה, אתיקאים, קובעי מדיניות - בואו אחד, בואו כולם יוזמת דיוק חלל (DSI), "הבית הבינתחומי לכל דבר בחלל ב-Duke."
אצל הדוכס פוליס"פרספקטיבות על החלל: הצגת יוזמת החלל דיוק" ב-9 בספטמבר, מייסדת DSI והסטודנטית לתואר ראשון Ritika Saligram הציגה את היוזמה והנחתה דיון על הנוף הנוכחי של לימודי חלל ב-Duke ומחוצה לה.
וויליאם ר. ותומס ל. פרקינס פרופסור למשפטים ג'ונתן וינר התחיל בהבעת התרגשותו מכמות העניין שהוא צפה בחלל ב-Duke.
אחד מהתלמידים המתעניינים הללו היה ספנסר קפלן. קפלן, סטודנט לתואר ראשון הלומד מדיניות ציבורית, לא יכול היה להשתתף בדיאלוג ארוחת הערב של ווינר למדע וחברה על מדיניות וסיכונים ביישוב מאדים. לא מוכן לפספס את הזדמנות הלמידה, קפלן קבע שיחה אחד על אחד עם וינר. דבר אחד הוביל למשנהו: השניים יצרו קורס קריאה על דיני חלל - וינר שכר את קפלן כעוזר מחקר והם עבדו יחד כדי לאסוף חומרים לסילבוס - ואז חשבו, "למה לעצור שם?"
ווינר וקפלן, יחד עם צ'ייס המילטון, ג'ורי וינטרוב, טיילר פלגנהאואר, דן בקלנד וסומיה יוסף, יצרו את פרויקט Bass Connections "הולכים למאדים: מדע, חברה וקיימות," שבאמצעותו דנו צוות בינתחומי מאוד של סגל וסטודנטים בבעיות החל מהמדע והטכנולוגיה של ההגעה למאדים, ועד למציאות החברתית והפוליטית של חיים על כוכב אחר.
הצוות הפיק א אתר אינטרנט, מאמרי מחקר, תזכירי מדיניות והמלצות, ודו"ח מדיניות לבעלי עניין כולל נאס"א וכמה שחקנים יוקרתיים במגזר הפרטי. לדברי סאליגרם, באמצעות עבודתם, הצוות הבין את הצורך ב"מרחב לחלל" מרוכז ב-Duke, וה-DSI נולד. היוזמה מבקשת לשמש באופן מיידי יותר כמרכז משאבים להשכלה גבוהה בחלל, ובסופו של דבר כביתה של תכנית תעודה ללימודי חלל לבוגרי תואר ראשון ב-Duke.
וינר רואה בחלל "הזדמנות להרהר במה שלמדנו מהימצאות על כדור הארץ" - לשקול כיצד נוכל להימנע מטעויות שנעשו כאן ו"לנסות להשתפר אם ניישב כוכב לכת אחר". הוא מנה כמה מהבעיות הרבות ש-Bass Connections בחנו.
הכלכלה של חקר החלל השתנתה: פעם אחת, ממשלות לאומיות מימנו חקר חלל; עַכשָׁיו, חברות פרטיות כמו SpaceX, Blue Origin ו-Virgin Galactic מבקשים להפעיל את התוכנית. פסולת חלל, לוויין וזבל שיגור שעלולים לפגוע בשיגורים עתידיים, היא הטרגדיה של נחלת הכלל בעבודה - בחלל. איך היינו פותרים מחלוקות בינלאומיות על כוכבי לכת אחרים ו הימנע מוויכוח, במיוחד כשליישובים יש משימות שונות? האם נוכל לפתח טכנולוגיה להרחקת אסטרואידים? מה אם אנחנו הביא בלי כוונה מיקרואורגניזמים מכוכב אחד למשנהו? איך נעשה לעשות את הכללים ליישוב כוכבי לכת אחרים?
השאלות האלה הן עצומות - ובכך משקפות את מרחב החלל העצום, הגיבה סאליגרם - ולא ניתן היה לענות עליהן תוך שעה. עם זאת, ניתן למצוא מחקר חדשני וחשיבה סביבם באתר של Bass Connections.
מרצה בכיר למדעי כדור הארץ והאקלים אלכסנדר גלס הוסיף לרשימת הבעיות של וינר: "טרפורמציה" - או יצירת בית גידול אנושי - על מאדים. לדברי גלס, חמצן "אינו בעיה ענקית": MOXIE יכול buzz Co2 עם חשמל לייצר אותו. דאגה גדולה יותר היא קרינה. ללא המגנטוספירה של כדור הארץ, יהיה צורך במיגון כלשהו; זה לוקח שישה עשר רגל של סלע כדי לייצר את אותה הגנה. ייתכן שבני אדם על מאדים יצטרכו לחיות מתחת לאדמה.
גלאס ציין שלמרות ש"יש לנו את המדע לפתור הרבה מהבעיות האלה, המדע שאנחנו מפגרים בו הוא ההיבטים האנושיים שלו: הפסיכולוגיים, של האנושות שחיה בתנאים כמו בידוד". ההנדסה יכולה להיות מוצקה. אבל המשימה "תיכשל כי יהיה סוציופת שלא יכולנו לחזות מראש".
ראש פרויקט Bass Connections ומועמד לדוקטורט במדעי המדינה סומיה יוסף דנו בצורך לבחון לעומק את החוקים, המערכות והתרבות שלנו. יוסף הדגיש שאנחנו, בני האדם, נמצאים על כדור הארץ כבר שישה מיליון שנים. כמו וינר, היא שאלה כיצד "יישם את מה שלמדנו בחלל" ואילו שינויים עלינו לעשות. כיצד, הרהרה, הרעיונות הרווחים על האנושות "משנים בגבולות, בסביבה הקשה של החלל?" יוסף דחק באיזון של אחדות עם הגנה על הדברים שעושים אותנו שונים, כמו גם התחשבות ב"קולות שאינם מיוצגים".
פרופסור למדעי החומר, פרופסור עוזר לכירורגיה ומנהל סיכוני מערכת אנושית של נאס"א ד"ר דן בקלנד הסביר שלאוטומציה יש פוטנציאל מרגש בשיפור טיפול רפואי בחלל. אם רובוטים יכולים לעשות את "ההיבטים המסוכנים ביותר" של טיפול רפואי במשימה, בני אדם לא יצטרכו לעשות זאת. "הורדה" על "מכשירים חוזרים" תפחית את כמות התאונות והיכולות הרפואיות הדרושות בחלל.
חברי פאנל מרובים דנו גם ב"דיכוטומיה הכוזבת" בין הוצאת משאבים בחלל ובחזרה הביתה על כדור הארץ. יוסף ציין כי חידושים רבים שהועילו (או יועילו) לאנושות הארצית הגיעו מ"ההתרגשות והתשוקה" הנובעת מהשקעה בחלל. סליגרם קבע כי החלל הוא "הרחבה של אותן סוגיות חברתיות ומדיניות כמו אלו שאנו מתמודדים איתנו על כדור הארץ, רק בהקשר אחר". משמעות הדבר היא שפתרונות שאנו מוצאים בניסיוננו ליישב את מאדים ולחקור את היקום יכולים להיות "הנדסה הפוכה" כדי לעזור לבני אדם תושבי כדור הארץ בכל מקום.
סליגרם פתחה את הפאנל לדיון, ואורח אחד שאל את בקלנד כיצד בסופו של דבר עבד עבור נאס"א. בקלנד אמר שהעצה שלו הייתה "להיות בחדרים שאתה לא באמת אמור להיות בהם, ובסופו של דבר אנשים יתחילו לחשוב שאתה אמור להיות שם".
יוסף הדהד דעה זו, והביע את הצורך בנקודות מבט מגוונות בחקר החלל. היא הכי מתרגשת מכל האנשים "שמתעניינים בחלל, אבל לא יודעים אם יש מספיק מקום עבורם".
אם זה נשמע לך, בדוק את יוזמת Duke Space. יש להם מקום.
(ג) אוניברסיטת דיוק
מקור מקורי: WRAL TechWire