צפון קרוליינה זוכה בגביע השגשוג 2018
תאריך פרסום:מאת MARK AREND
זה כאילו ניסוי HB2 קצר מועד של צפון קרוליינה מעולם לא התרחש. זוכרים את הצעת חוק השירותים הקשה, כביכול, שהטרידה את סיכויי הפיתוח הכלכליים שלה ב-2016? לא נחדש את זה כאן, אבל הנקודה היא שזה נעלם, ועסקים גדולים וקטנים, מקומיים וזרים משקיעים בצפון קרוליינה מאותן סיבות שהם עשו זאת כל הזמן - היצע בריא של עובדים למרות האבטלה הנמוכה מאוד , אקלים ומיקום נוחים באמצע הדרך לאורך החוף המזרחי, שני שדות תעופה בינלאומיים ומגזרי תעשייה כמו IT, ביוטכנולוגיה ותעופה וחלל שהם אבן שואבת להשקעה חדשה.
"היסודות שמושכים חברות במשך זמן רב באמת לא השתנו הרבה", אומר כריס צ'ונג, מנכ"ל השותפות הכלכלית לפיתוח של צפון קרוליינה (EDPNC). "אלה כוללים איכות חיים מצוינת, מוסדות חינוך ידועים וגידול אוכלוסיה עם הרבה אנשים שיוצאים מבית הספר או באמצע הקריירה שעוברים לכאן עם עבודה או בחיפוש אחר, כל אלה מעמיקים את מאגר הכישרונות . אנחנו מקבלים הרבה הגירה מהמערב התיכון ומהצפון מזרח".
ומיקומה של צפון קרוליינה בדרום מזרח לא מזיק. למדינות באזור זה שוב יש אחיזה בעשרת המדינות התחרותיות ביותר, כאשר רק קומץ מחוץ לאזור - מישיגן, אוהיו ואיווה - נכנסים לדרג הזה (ראה המתודולוגיה בעמוד 100). גביע השגשוג לשנה זו מגיע למחלקת המסחר של צפון קרוליינה ול-EDPNC, הסוכנויות ברמת המדינה שמאחורי ה-Tar Heel State האחרון בשורה של זכיות כאלה.
אל תמחקו עדיין את ההשפעה של חשבון השירותים שלו.
"HB2 הוא חלק רלוונטי ממה שאנחנו מדברים עליו - זה לא משהו שאנחנו לא צריכים לדבר עליו", אומר שר המסחר אנתוני קופלנד. "מרץ היה יום השנה לביטול HB2, וזה היה יום השנה ה-10 לחילוץ של בר סטרנס. שניהם רלוונטיים מכיוון שבשלוש השנים הראשונות של המאה הזו איבדה צפון קרוליינה יותר משרות ייצור מכולם. עשינו קצת התאוששות לקראת מה שכולם התמודדו איתו ב-2008 - המיתון הגדול. בשנה שעברה", הוא ממשיך, "אחד הדברים שהנגיד קופר האשים אותי בהם היה החזרת היציבות לתהליך הפיתוח הכלכלי - חיזוי ויציבות. במשך זמן מה, הייתה אי ודאות סביב תמריצים, משרד המסחר עבר מבנה מחדש, ואז היה לנו HB2. אמריקה התאגידית לא הייתה בטוחה עם איזו צפון קרוליינה היא מתמודדת. אז המטרה הייתה להחזיר את היציבות לתהליך. בעבודה עם חברים משני צידי המעבר, השגנו זאת, עם הנהגת המושל".
מה שחברות רוצות
מהר קדימה לשנת 2018, ומשרד המסחר אחראי ל-22,000 משרות בפעם הראשונה מאז 2006, אומר קופלנד. למה? מכיוון שהחיזוי מוחזר לאקלים העסקי של צפון קרוליינה, למשל.
"אחרי שהייתי בעסק בעצמי ומבצע תוכנית עסקית, אני יודע שעסקים רוצים להוציא את כל אי הוודאות שהם יכולים מתהליך [השקעות הון]", הוא אומר. "חברה שעוברת דירה, עוברת או מתרחבת רוצה לחסל גורמי סיכון. הם רוצים לדעת שכוח העבודה שם, משרד התחבורה וסוכנויות אחרות יהיו שותפים לתהליך, אבל בעיקר התמריצים. אם אתה מנהל משא ומתן על אלה ועל זיכוי מס, והם משתנים - ובכן, איבדת את כל המומנטום הזה, וזה כסף".
שלושה מכנים משותפים מופיעים כמעט בכל דיון שהמזכירה מנהלת עם משקיעים פוטנציאליים בצפון קרוליינה.
"כוח העבודה הוא הראשון", הוא מספר. "השנייה היא האם חברי שני הצדדים של המעבר ומשרד המושל יעבדו יחד כדי לעזור להם לעבור, אם עם חקיקה חדשה או צעדים אחרים. סיפקנו את כל זה. אחר הוא התמריצים הסטטוטוריים שכבר קיימים. האם הם יקבלו בעתיד את מה שהובטח, ונוח להם עם זה. הצלחנו לעשות את זה מתחילת השנה שעברה".
"הכישרון תמיד נמצא בראש הרשימה", מסכים צ'ונג מ-EDPNC, "וביתר שאת בכלכלה חזקה עם שוק עבודה הדוק. הם רוצים לדעת מאיפה זה מגיע, איזה סוג של שותפויות הם יכולים ליצור עם האוניברסיטאות והמכללות הקהילתיות ואולי איך הם יכולים להגיע לבתי ספר תיכוניים או מוקדם יותר כדי להתחיל להביא אנשים על המסלול לתעשייה הזו".
הם גם צריכים מקום לעשות את מה שהם עושים.
"כמעט תמיד יש מרכיב נדל"ן בהחלטת בחירת האתר שלהם", אומר צ'ונג. "אנחנו אומרים לשותפים שלנו שהם חייבים לקבל מוצר זמין. יכול להיות לך אקלים עסקי נהדר, כוח עבודה נהדר ומיקום נהדר, אבל אם אין לך איפה לשים פוטנציאל מבחינת אתרים הניתנים לפיתוח או בניינים קיימים ומודרניים, אז זה יכול להוות פסילה עד שהם מתחילים לעסוק בכלכלה קהילת פיתוח".
קרא את המאמר המלא כאן.